Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 11a

משנה: 11a הַשּׁוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר וּמֵתָה כְדַרְכָּהּ יִשָּׁבַע הַשּׁוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְדַרְכָּהּ וְהַשׁוֹאֵל יְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כֵּיצַד הַלָּה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ. אֶלָּא תַּחֲזוֹר הַפָּרָה לַבְּעָלִים.

Traduction

Un individu a loué une vache et il l’a prêtée ensuite à un autre individu; la vache est morte de sa mort naturelle chez cet emprunteur (accident qu’on ne pouvait éviter). Dans ce cas, celui qui a volé la vache prêtera serment que la vache est morte naturellement, et il sera acquitté envers le propriétaire; puis l’emprunteur paiera sa valeur au premier. Mais R. Yossé dit: celui-ci ne peut pas profiter de la vache qui ne lui appartient pas; elle doit être payée au propriétaire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' השוכר פרה מחבירו. ועמד השוכר והשאילה לאחר ומסקינן בגמרא שנתן לו המשכיר רשות דאי לאו הכי אין השואל רשאי להשאיל וכן כל שומר:

ישבע השוכר. להמשכיר שמתה כדרכה ופטור שהשוכר פטור מן האונסין:

והשואל. שהוא חייב באונסין משלם להשוכר:

א''ר יוסי כיצד וכו'. והלכה כר' יוסי:

משנה: אָמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי אֶת אֶחָד מִכֶּם מְנָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה מִכֶּם. אוֹ אָבִיו שֶׁל אֶחָד מִכֶּם הִפְקִיד אֶצְלִי מְנָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא. נוֹתֵן לָזֶה מְנָה וְלָזֶה מְנָה שֶׁהוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ. שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד זֶה מְנָה וְזֶה מָאתַיִם. זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתַיִם וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתַיִם נוֹתֵן לָזֶה מְנָה וְלָזֶה מְנָה וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. וְכֵן שְׁנֵי כֵלִים אֶחָד יָפֶה מְנָה וְאֶחָד יָפֶה אֶלֶף זוּז זֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר יָפֶה שֶׁלִּי נוֹתֵן אֶת הַקָּטָן לְאֶחָד מֵהֶן וּמִתּוֹךְ הַגָּדוֹל נוֹתֵן דְּמֵי הַקָּטָן לַשֵּׁנִי וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אִם כֵּן מַה הַפְסִיד הָרַמַּאי. אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.

Traduction

Si un individu s’adressant à la fois à deux personnes leur dit: ''J’ai enlevé à l’un de vous 100 zouz, mais je ne sais pas à qui''; ou il leur dit: ''Le père de l’un de vous m’a remis en dépôt 100 zouz, et je ne sais pas le père de qui me les a donnés''; en ces cas, l’individu donnera à chaque personne 100 zouz, car il a fait spontanément l’aveu (pour être consciencieux en réparant ses torts). Deux individus ont donné de l’argent en dépôt à un gardien; l’un a donné 100 zouz et l’autre 200; plus tard, chacun d’eux réclame 200 zouz. Le dépositaire donnera à chacun d’eux 100 zouz, et les derniers 100 zouz resteront jusqu’à l’arrivée d’Elie (70)On ne les donneras à personne, jusqu'à ce que l'on arrive à savoir à qui ils sont.. R. Yossé dit: Si l’on agissait ainsi, le menteur n’y perdrait rien, et il ne se déciderait jamais à avouer la vérité; il faut donc ne donner rien à aucun d’eux, afin que le menteur se décide à avouer la vérité pour obtenir ses 100 zouz. Il en est de même de 2 vases mis en dépôt par 2 individus, dont l’un a donné un vase de 100 zouz, et l’autre en a donné un plus grand qui vaut mille zouz. Si plus tard, chacun d’eux réclame le grand vase, les autres docteurs disent qu’on donne le petit à l’un d’eux, et on vend le grand pour en donner une valeur de 100 zouz à l’autre, et l’on garde le reste. R. Yossé dit: alors aussi on ne donnera rien à aucun d’eux, afin que le menteur se décide enfin à avouer la vérité pour avoir sa part. (71)L'argumentation de la Guemara sur ce est traduite (Yebamot 15, 10), sauf qu'ici on met en opposition la Mishna de Yebamot

Pnei Moshe non traduit

מתני' אמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה. והם אינם תובעים לו כלום אלא הוא בא לצאת ידי שמים:

נותן לזה מנה ולזה מנה. אבל שנים שתבעוהו והודה שגזל לאחד מהן ישבע כל אחד מהן שאותו הוא גזל ונותן מנה לזה ומנה לזה וקנס חכמים הוא שקנסוהו לפי שעבר על לאו לא תגזול. וכן בדין דסיפא אם שנים תובעין לאחד וכל א' אומר אבי הפקיד אצלך מנה והוא אומר אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואינו יודע איזהו הרי כל אחד מהם נשבע שאביו הניח אצלו מנה ונותן מנה לזה ומנה לזה דאיהו פשע בנפשיה דהוה לי' למידק ולזכור מי הניח אצלו. ודוקא באביו של א' מכם הפקיד וכו' אבל במפקיד גופי' אמרי' דהמפקיד עצמו הוה לי' למידק:

שנים שהפקידו וכו'. כגון דאפקידו תרוייהו כי הדדי זה בפני זה:

נותן לזה מנה ולזה מנה וכו'. דאומר להו אתון לא קפדיתו אהדדי ולא חשדתם זה את זה שמא חבירו יתבע המאתים אנא נמי לא רמאי אנפשאי למידק המאתים של מי הן ונעשה כאלו הניחו כל הג' מאות בצרור אחד דלא הוה ליה למידק מה יש לכל א' מהן בתוכו:

מה הפסיד הרמאי. ולעולם לא יודה על האמת אלא הכל וכו':

וכן שני כלים. לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני לא מיבעיא במנה ומאתים דליכא שום פסידא אמרו רבנן נותן לזה מנה ולזה מנה אלא אפי' בשני כלים דאיכא פסידא שצריך לשבר כלי הגדול כדי לתת ממנו דמי הקטן ולכשיבא אליהו ויאמר של מי הוא נמצא מפסיד בשבירתו וסד''א דבהא מודו רבנן שהכל יהא מונח עד שיבא אליהו קמ''ל והלכה כחכמים:

הלכה: הַשּׁוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ כול'. וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׁאִיל. וְלֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל וְלֹא הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר וְלֹא הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר וְלֹא הַשּׂוֹכֵר רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל אֶלָּא אִם כֵּן נָֽטַל רְשׁוּת מֵן הַבְּעָלִים. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁנָּתַן לוֹ לְהַשְׂכִּיר. וָכָא. וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת בָּהּ אֶפִּיטְרוֹפָּא. רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל. שְׁאָלוּהָ בְּעָלִים מִשּׂוֹכֵר וָמֵתָה כְדַרְכָּהּ יִשָּׁבַע הַשּׁוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְדַרְכָּהּ וְהַשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. וְאִין כֵּינִי אֲפִילוּ אֲכָלוּהָ. אָמַר רִבִּי אַבִּינָּא. אָֽכְלוּ שֶׁלָּהֶן אָֽכְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֵיאַךְ הַלָּה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֶלָּא תַּחֲזוֹר פָּרָה לַבְּעָלִים.

Traduction

Celui qui a loué la vache peut-il la prêter à autrui sans permission? R. Hiya n’a-t-il pas enseigné (69)''(Ketubot 9, 5); Cf. (Qidushin 1, 4).'': l’emprunteur ne pourra prêter à autrui le dépôt qui lui a été confié, ni un locataire d’un objet le louer à un autre, ni l’emprunteur le louer, ni le locataire le prêter, à moins d’avoir reçu l’autorisation du propriétaire? R. Ila dit au nom de R. Yanaï qu’il s’agit ici du cas où le propriétaire a permis de sous-louer sa vache, comme il a répondu ailleurs qu’au cas où le mari de son vivant a autorisé la femme à devenir tutrice de ses enfants, on la croit sans serment. R. Abahou demanda: la Mishna parle-t-elle exclusivement du cas de prêt à un tiers, ou lors même que le propriétaire redemande la vache en prêt du locataire, et qu’elle meurt naturellement, le propriétaire doit-il dédommager le locataire? -Oui. Mais alors si le propriétaire l’a mangée, doit-il aussi payer au locataire? -Non, répond R. Abina, chacun a bien le droit de manger son bien (tout en restant responsable de l’accident survenu chez lui). Mais R. Yossé dit: celui-ci ne peut pas profiter de la vache qui ne lui appartient pas; elle doit être payée au propriétaire''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ויש לו רשות להשאיל. פרתו של חבירו שלא מדעתו בתמיה ולא כן תני ר''ח וכו' בתוספתא פ''ג. וגרסינן להאי סוגיא בפ' הכותב הלכה ה' על המתני' כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו'. ושם עיקר הסוגיא וכאן מביא הש''ס בקצרה וברמז כדרכו ומה שצריך למשנתינו והיינו דקאמר ר' לא לקמיה והוא שנתן וכו' וכא והוא שנתן וכו' ומשום דהתם מקשי הש''ס אמתני' וכי היאך בניה נאמנים בשבועה הלא יכול הוא לומר לה לך האמנתי ולא לבניך. ומשני כי היכי דמוקמי למתני' דהמפקיד והוא שנתן לו המשכי' רשות להשכיר או להשאיל לאחרים וה''נ במתני' דהתם והוא שנתן לה רשות לעשות בניה אפיטרופין:

ר' אבהו שאל. אם דוקא השאילוה לאחר קתני במתני' או נימא דאפי' חזרו ושאלוהו הבעלים מהשוכר ומתה כדרכה דהשתא איהו חייב ובכה''ג אם צריכין הבעלים לשלם להשוכר. ותיבות ישבע השוכר שמתה כדרכה. מיותרין הן ואגב ריהט' לישנא דמתני' כתוב' כאן וכן לא גריס לה התם שהרי בבית הבעלים מתה ולא ידע זה ומה שבועה שייך לו:

ואין כיני. חסר כאן התשובה וסמיך על סוגיא דהתם שהשיב הנשאל שם וא''ל כן אנן אומרין. שאפי' הבעלים עצמן משלמין:

ואין כיני. חזר ושאל לו ואם כן אפי' אכלוה הבעלים נמי נימא שישלמו להשוכר:

אכלו שלהן אכלו. שאני אכלו דשלהן הוא שאכלו דלא אמרי' אלא כל זמן שהיא אצלו עדיין ברשות השוכר היא כל ימי שכירתו לעשות בה מלאכה ולפיכך חייבין בעלים באונסין אבל אם אכלו אין להשוכר עליהם כלום מהפרה אלא שאינו משלם לו שכירות כ''א אותן הימים שעמדה אצלו:

Baba Metsi'a

Daf 11b

משנה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֶן אוֹבְדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מוֹכְרָן בִּפְנֵי בֵית דִּין מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִין.

Traduction

Si un individu a mis en dépôt des fruits (ou des produits de champs) chez autrui, quoique ces objets se gâtent, le gardien ne doit pas y toucher (pour les vendre avant qu’ils ne soient perdus). R. Simon b. Gamliel dit: Le gardien les vendra devant le tribunal, car il rend service au propriétaire, comme s’il lui vendait un objet perdu (72)Le dépôt finirait par se corrompre s'il n'était vendu..

Pnei Moshe non traduit

מתני' אפי' הן אובדין. ע''י עכברים או רקבון:

לא יגע בהן. למכרן לפי שאדם רוצה בקב שלו ע''י שעמל בו חביב עליו ביותר מתשעה קבין של חבירו שיקח בדמיהן אם ימכרם זה. והני מילי בשלא אבדו אלא עד כדי חסרונן המפורש במשנה דלקמן לחטין ולאורז ט' חצאי קבין לכור וכו' אבל אם אבדו יותר מכדי חסרונן מודים חכמים לרשב''ג שמוכרן בבית דין. והלכה כחכמים:

הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי כול'. 11b רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּאן בְּעוֹרְרִין כָּאן בְּשׁוֹתְקִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין וְכָאן בְּשֶׁאֵין עֵדִים יוֹדְעִין. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. כָּאן בְּנִשְׁבָּע כָּאן בְּשֶׁלֹּא נִשְׁבָּע. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב. שָׁם בְּנִשְׁבָּע כָּאן בְּשֶׁלֹּא נִשְׁבָּע. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעֵי. אִם בְּשֶׁנִּשְׁבָּע הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר. הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק וְלֹא לְהוֹדוֹת. רִבִּי יָסָא סָבַר מֵימַר. הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק וְלֹא לִישָּׁבַע. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם בְּשְׁנִּשְׁבַּע הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁלוּחַ בֵּית דִּין. רִבִּי יוֹחָנָן סָבַר מֵימַר. שְׁלוּחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה גוֹזֵל. תַּנָּיֵי חוֹרָן תַּנֵּי. שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה נִגְזַל. [וְכֵן תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר. שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָה הַנִּגְזַל] וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה גוֹזֵל. אָמַר רִבִּי אִילָא. אוֹף אֲנָן תַּנִּינָא וְאָֽמְרִינָן. הִיא גְזֵילָה הִיא בְעִילָה הִיא מִלְוָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּפִיקָּדוֹן דְּמַתְנִיתָא מֵהָדָא אָמַר לִשְׁנַיִם. גָּזַלְתִּי אֶחָד מִכֶּם מְנָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוסי וכו'. כמו במתני' ואין מוסיף הש''ס כלום ע''ז כ''א לשנות לדברי ר' יוסי לפי שהן עיקר להלכה:

גמ' כאן בעוררין כאן בשותקין. התם ביבמות קאי וסוגיא זו כתובה שם פט''ו הלכה ט' על המתני' דתנינן גזל א' מחמש' ואין ידוע איזה מהן גזל וכל א' וא' אומר אותי גזל מנית את הגזלה ביניהם ומסתלק דברי ר' טרפון ר''ע אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל א' א' וגרסינן התם בריש הסוגיא א''ר אסי מתני' דר''ע דלא כר' טרפון דתנינן תמן אמר לשנים גזלתי את א' מכם וכו' וכלומר מתני' דהכא דקתני נותן לזה מנה ולזה מנה לא אתי' אלא כר''ע דהתם דאלו לר''ט הא קסבר מספיקא לא מפקינן ממונא וקאמר התם עלה ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן דברי הכל היא וכדמתרצין כל הני אמוראי דלקמן והגי' שם מסורסת במקצת ודרך הש''ס הזה להביא בקצרה כמה שנאמרה ונשנית בבית המדרש במקום אחר:

כאן בעוררין וכו' אפי' תימא ר''ט היא והתם מיירי כשהבעלים עוררין ותובעין אותו והוא לא הודה להם בתחלה והלכך אמרינן דכיון דספיקא הוא אינם יכולים כל א' להוציא מידו ומניח גזלה ביניהן ומסתלק ומתני' דהכא מיירי כשהבעלים שותקין וכדקתני שהודה מפי עצמו שלא הי' אדם תובעו כלום אלא שהוא בא לימלך ולצאת ידי שמים אומרים לו לא יצאת עד שתשלם לשניהן:

כאן בשיש עדים יודעין. הכא במתני' איירי בשיש עדים מהגזילה או מהפקדון שאצלו אבל אינם יודעים משל מי והלכך אפי' ר''ט מודה שצריך ליתן לכל א' וא' לפי שכל א' וא' יכול לתובעו בעדים:

כאן בנשבע וכו'. וכדמפרש ואזיל דברי ר' ירמיה בשם רב דסתם דבריו:

תמן אמרין. בבבל פירשו הא דרב שם בשנשבע ועל מתני' דהכא קאי ודרך הש''ס הזה כשהוא מעתיק סוגיא הנשנית נקט בלישניה כדהתם דתירצו דמתני' דשם בהמפקיד כשנשבע על הגזילה ואח''כ הודה ומודה ר''ט היכא דמשתבע דצריך לשלם לכל א' ומתני' דיבמות בשלא נשבע:

ר' ירמי' בעי. על האי אוקמתא בשם רב אם בשנשבע הי' לו לשתוק ומפרש הש''ס ואזיל להקושיא דר' ירמיה:

ר' ירמי' סבר מימר. כלומר הכי פירושא דהבעיא הי' לו לשתוק ולא להודות וכלומר דאם שנשבע מאי שהודה מפי עצמו דקתני ולענין מאי הי' לו להודות ואם לצאת ידי שמים היא רוצה ונמלך על שנשבע א''כ מאי אריא שנשבע הכא הא עיקר חיובו הודאתו גורם ואפי' לא נשבע והודה לצאת ידי שמים נמי דינא הכי:

ר' ייסא סבר מימר. דהכי מפרשינן לכוונת ר' ירמי' דהי' לו לישתק ולא לישבע שהרי ע''כ הכא איירי שלא הי' אדם תובעו כדקתני שהודה מפי עצמו והיאך שייך כאן נשבע דאם לכפור היה רוצה בתחלה א''כ היה לו לשתוק והרי אין כאן תובע:

אם בשנשבע. ר' יוחנן מקשה ג''כ על האי אוקמתא דאם כשנשבע מיירי אמאי צריך ליתן לכל א' וא' כשהודה אח''כ הי' לו לעשות שליח ב''ד ולמסור בידו הגזילה והוא יודע שלא גזל אלא מנה וכשיתן לשליח ב''ד כבר יצא י''ח כדתנן פ' הגוזל קמא אבל הוא נותן לשליח ב''ד ובשאינו יכול למסור להנגזל מיירי התם וה''נ כן:

ר' יוחנן סבר מימר. ומפרש הש''ס דר' יוחנן דפריך הכי משום דסבר מימר הוא שליח ב''ד דתנן דעבדי רבנן תקנת השבים כדי לצאת י''ח שעשאו גוזל אפי' שעשאו הגזלן ולא הנגזל יוצא י''ח כשימסור לידו:

תניי חורן תני. תניא אחר לא תני הכי אלא שליח ב''ד שעשאו נגזל דוקא ולא שעשאו גוזל ופליגא על ר' יוחנן:

אוף אנן תנינא ואמרי. התם ביבמות קאי דקאמר ר' יודן דמחלקינן בין גזל לפקדון אלא דמלתא דר' יודן נשנית התם בענין אחר במקצת ור' אילא קאמר אף אנן נמי תנינן דר' טרפון חולק ואדלעיל קאי דקאמר שם דמתני' בדין הגזילה דלא כר''ט:

היא גזילה היא בעילה היא מלוה. כלומר בכל אלו הדינים חולק ר''ט עם ר''ע גזילה הא דאמרן בעילה בדין קידש א' מב' נשים ואינו יודע איזו קידש וכדמוקי התם דקידש ע''י בעילה קאמר וקסבר ר''ט נותן גט לכל א' ומניח כתובה ביניהן ומסתלק וכן במלוה אם לוה מא' משנים ואינו יודע ממי לוה:

הכל מודין בפקדון דמתניתא. אפי' ר''ט:

מהדא אמר לשנים וכו'. ואסיפא קאי אביו של א' מכם הפקיד וכו' וטעמא דפשע בנפשיה הוא דהוה לי' למידק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source